קלינאות תקשורת
ילדים על הספקטרום האוטיסטי מתאפיינים בהתפתחות איטית ואנורמאלית בהתפתחות החשיבה החברתית, התקשורת,
השפה והדיבור. קלינאי התקשורת במקרה זה, ממפה בתהליך ההערכה הראשוני את כלל מרכיבי התקשורת, השפה, (הבנת שפה והבעת שפה) , הדיבור והחשיבה החברתית ומתוך הממצאים העולים במיפוי הראשוני, בונה תוכנית טיפולית בכלל מרכיבים אלה. תוכנית טיפולית שכזו מטרתה לסייע ולשפר את התקשורת של הילד עם סובביו,
את הבנת השפה, והבעת השפה בכל דרך – מילולית ולא מילולית, ולעתים גם בעזרת תקשורת בתמונות, בהתאם
לצורך ההתפתחותי של הילד. לקראת תכנון התייעצות עם קלינאי/ת תקשורת מומלץ לאתר גורם מוסמך בעל תעודה, ניתן לאתר באתר המטפל, באתר אגודת קלינאי תקשורת או באמצעות קופות החולים.
הטיפול של קלינאי התקשרות, בכלל הגילאים, מתמקד לא רק בהקניית דיבור, אלא , ובעיקר, בהקניית התשתית ההתפתחותית
לפיתוח דיבור ספונטאני, יצירתי ותקשורתי.
התשתית ההתפתחותית לדיבור כוללת :
רכישה של מגוון יכולות תקשורתיות.
רכישה של יכולות הבנת השפה.
הגמשה של החשיבה החברתית.
שימוש פרגמטי של השפה שכולל, בין השאר:
• התייחסות תואמת לנמענים
• יכולת ניהול שיחה הדדית
• התייחסות הולמת לנמען (ידע הנמען, מיקומו במרחב , גילו וכו')
• שימוש באוצר מילים רחב
• יצירת משפטים יצירתיים
• שימוש בעוצמה וטון מותאמים
במקרים של יכולת דיבור מצומצמת , ישתמש קלינאי התקשורת בתקשורת חליפית לא מילולית, כמו למשל שימוש בסימני ידיים, תמונות, לוחות תקשורת, אפליקציות ועוד.
חשוב לציין כי התהליך ההתפתחותי הוא ארוך ומורכב בהתאם לדרישות החברתיות המשתנות ע"פ המנעד הגילאי משנה ולשנה. כמו-כן חשוב לציין כי התהליך הטיפולי של קלינאי התקשורת ייעשה בשיתוף המשפחה בכלל, וההורים בפרט, ובשיתוף הצוותים החינוכיים במסגרות בהן הילדים נמצאים.
ריפוי בעיסוק
ריפוי בעיסוק הינו מקצוע פרא-רפואי שמטרתו לספק לאדם כלים ומיומנויות אשר יאפשרו לו להתמודד עם דרישות החיים. המקצוע מתמקד במגוון העיסוקים המבוצעים על ידי בני אדם בכל הגילאים וחשיבותם לתפקוד האדם ותחושת השייכות החברתית ורווחתו.
הטיפול בריפוי בעיסוק נעשה בשיתוף פעולה עם הלקוח והמעגלים החברתיים הסובבים אותו, על מנת לזהות את הצרכים האישיים באופן הטוב ביותר ומתוך התייחסות ללקוח כמרכזי בקביעת המטרות, היעדים ואופן השגתם.
מרפא בעיסוק יאפשר לאדם לפתח מיומנויות חברתיות, מיומנויות משחק ויכולות למידה התואמות את גילו. המטפל יסייע לאדם להשיג ולשמר את היכולת לביצוע מטלות יומיומיות כגון לבוש, אכילה, או משחק עם אחרים. בנוסף, מרפאים בעיסוק הינם מיומנים בעזרה לילדים ומבוגרים במגוון רחב של קשיים גופניים, התפתחותיים והתנהגותיים כגון ליקויי כתיבה, שימוש במחשב, ובהתאמת ציוד ואביזרי עזר.
מרפאים בעיסוק המומחים באיתור וטיפול בקשיים חושיים (סנסוריים) יודעים לזהות קשיים תפקודיים הנובעים מהאופן השונה בו האדם חווה ומווסת גירויים מהסביבה ומגופו. בטיפול עם התמקדות חושית, מתאימים פעילויות אשר יעזרו לאדם לווסת גירויים וכן מתאימים את הסביבה כך שתתאים ליכולותיו של האדם לקלוט וללמוד מהסביבה. בנוסף תערך הדרכה לסביבת המטפלים באדם האוטיסט על מנת שיכירו ויבינו את האופן השונה בו הוא חווה את העולם.
פסיכולוגיה
כיוון שאוטיזם קשור ללקות בהתפתחות הרגשית חברתית, הטיפול הפסיכולוגי משמעותי מאד בתמיכה בהתפתחות הרגשית של האדם על הספקטרום האוטיסטי. הטיפול נושא אופי שונה בהתאם לגיל של האדם, לרמת התפקוד שלו והאתגרים הניצבים בחייו. בגיל הרך הטיפול נסוב סביב היכולת ליצירת קשר בטוח ואינטימיות, פיתוח היכולת להבנה רגשית ולהמשגה רגשית ובניית מיומנויות רגשיות כגון שיח רגשי, מו"מ ופתרון קונפליקטים כמו גם מיומנויות משחק ומשחקיות.
בגיל בי"ס בהתאם לרמת המודעות וההבנה של הפרט ניתן לסייע לילד על הספקטרום האוטיסטי בהרחבת הכישורים חברתיים וניתוח מצבים חברתיים כמו גם הגברת המודעות והזהות העצמית של הילד לכוחותיו וקשייו על מנת להגביר את יכולות ההתמודדות שלו ולייצב דימוי עצמי חיובי.
בגיל ההתבגרות והבגרות מכוון הטיפול על מנת לסייע וללוות את האדם באתגרי חיים הניצבים בפניו ברמה החברתית, הזוגית והתעסוקתית כמו גם בהתמודדות עם תופעות נפשיות כמו חרדה או דיכאון המתעוררים לעיתים קרובות.
כמו כל אדם, גם האדם על הספקטרום האוטיסטי בין עם ילד או מבוגר עשוי להזדקק לעזרה ולתמיכה במצבים שונים – שינוי מקום מגורים, פטירת אדם קרוב ועוד. לעיתים קרובות רמת ההבנה הנמוכה והקושי עם שינויים אף עשויים להקשות על התמודדות טבעית ומעלים ביתר שאת את הצורך בייעוץ ובליווי שיסייע בהבנה ובעיבוד מצבי חיים מאתגרים. לרוב הטיפול נעשה תוך התייחסות למציאות הממשית של האדם או הילד ותוך ליווי הסביבה הקרובה אליו (משפחה, מסגרת חינוכית ) בהדרכה ויעוץ. גישות הטיפול המקובלות ושנמצאו יעילות משלבות בין הבנה התפתחות רגשית ועבודה אינטראקטיבית חווייתית לאסטרטגיות למידה קוגניטיביות התנהגותיות.
תרפיה באמנות
הטיפול באמנות מבוסס על ההנחה שהחומר, הצבע והצורה יכולים לשמש כמתווכים וכיוצרי קשר בין האדם הלוקה באוטיזם ובין המטפל. עבודה בחומרים שונים יכולה לספק גירויים תחושתיים, שרבים על הספקטרום האוטיסטי זקוקים להם. חוויית היצירה יכולה לגרום הנאה ולהגביר את המוטיבציה. צירוף החומרים לכלל יצירה בעלת משמעות יוצר סדר, החשוב כל כך ליכולתו של האדם עם אוטיזם להבין את סביבתו ולתפקד בה. מניחים כי הסדר ישרה ביטחון ויסייע לבנות את אמון המטופל בעצמו ובמטפל.
תרפיה במוזיקה
טיפול במוזיקה מבוסס על ההנחה, שכל אדם באשר הוא מגיב למוזיקה, ושאפשר להשתמש במוזיקה כדי לבנות מערכת יחסים בין המטפל למטופל הלוקה באוטיזם. משתמשים במוזיקה כדי לקדם התפתחות רגשית-חברתית ומיומנויות של חשיבה-למידה ושל תפיסה-מוטוריקה. אנשים רבים על הספקטרום האוטיסטי רגישים באופן יוצא דופן למוזיקה, וערוץ זה עשוי להתאים להם במיוחד, משום שאיננו מילולי, ומשום שהוא משלב חזרות ומשהה ביטחון. יצירת מוזיקה קשורה ליסודות של אינטראקציה חברתית – קצב, מודעות עצמית ומודעות לעצמי ביחס לאחר. בטיפול במוזיקה, בשונה מהוראות מוזיקה, לא מלמדים את המטופל לנגן בכלי. המטפל משתמש בכלי הקשה, בכלי נגינה או בקולו שלו, והוא מגיב בצורה יצירתית על הקולות שהמטופל משמיע, כדי לעודד תקשורת דו-צדדית. אפשר להשתמש במוזיקה כדי לעודד גם התפתחות של כישורים לשוניים. ילדים רבים על הספקטרום האוטיסטי שרים לפני שהם מדברים. הנטייה האקוללית המאפיינת חלק מן האנשים על הספקטרום האוטיסטי יכולה לעזור לחיקוי ולשירה במבנים חוזרים. שירה יכולה לעזור לאדם להתרכז במסר המילולי. אנשים על הספקטרום האוטיסטי יכולים להשתמש במוזיקה כדי ללמוד לצרף הבעה רגשית ואינטונציה מתאימה לדיבורם.
תרפיה בעזרת בעלי-חיים
בעלי-חיים מעוררים רגשות אצל אנשים רבים. הטיפול בעזרת בעלי-חיים מבוסס על ההנחה שחיות יעוררו עניין אצל האדם על הספקטרום האוטיסטי ויעודדו אותו להגיב אליהן. הכללת בעל-חיים בטיפול מסייעת לאינטגרציה חושית (בעיקר לחוש המישוש, למגע) ולפיתוח כישורים של מוטוריקה גסה ועדינה. מעודדים את האדם על הספקטרום האוטיסטי לטפל בחיה במטרה לסייע לו לפתח כישורי יומיום ולחזק את תחושת האחריות והעצמאות שלו. התגובות המיידיות של החיה עשויות לעודד קשר והזדהות ריגשית, ולהביא להבנה חברתית – תפיסת החיה כיצור חי, בעל רצונות וצרכים משלו.